יחזקאל נ' חב' פלאפון תקשורת בע"מ

פסק די ן חלקי

התובע התקשר עם הנתבעת ביום 22.1.09 בהסכם לאספקת שירותים סלולאריים, במסגרתו נייד את ארבעת מספרי הטלפון שלו מרשת מתחרה אל הנתבעת.

לטענת התובע התקשר עם הנתבעת בעקבות פניית סוכן של הנתבעת שהעלה בפניו הצעה שנראתה משתלמת, ולאחר מעשה הסתבר לו שישנו פער משמעותי בין מה שהוסכם בעל-פה בינו ובין הסוכן, ובין ההסכם עליו חתם וההסדר אליו הצטרף בפועל.

לטענת התובע פנה אל הנתבעת פעמים רבות, בעצמו ובאמצעות המועצה הישראלית לצרכנות, בבקשה לבטל את החוזה ולהשיב את הכספים שגבתה, אך נענה בשלילה.

התביעה היא לביטול העסקה, להשבת התמורה שכבר שולם לנתבעת בגינה, לפיצוי בגין עגמת נפש, טרטור ובזבוז זמן, ולפיצויים לדוגמה בגין סירוב הנתבעת לבטל את העסקה.

תמצית טענותיו העיקריות של התובע:

מדובר בעסקת רוכלות ונציג הנתבעת לא מסר לתובע פרטים בדבר זכותו לבטל את העסקה ודרכי הביטול.

התובע לא קיבל עותק מההסכם במועד ההתקשרות אלא רק כעבור חודשיים.

בניגוד להתחייבות בע"פ, הנתבעת לא לקחה על עצמה לשלם את מלוא הקנס שהוטל על התובע לשלם לרשת המתחרה עקב עזיבתו טרם תום תקופת ההתחייבות, בסך של 1,450 ₪.

למרות שנאמר לתובע כי יקבל מכשיר חמישי בחינם, בפועל חויב בתשלום בגין המכשיר החמישי.

התובע חויב בתשלום על שירות GPS אף שהבהיר שאינו זקוק לו וכי הוא מסכים להצטרף לשירות רק אם אינו כרוך בתשלום.

התובע חויב בשירות שיר בהמתנה בעלות של 6.90 ₪ לחודש לכל מכשיר מבלי שהדבר הוזכר במשא ומתן ומבלי שביקש להצטרף לשירות זה.

בניגוד להתחייבות בע"פ, לפיה בחשבונית החודשית ירוכזו כל החיובים של התובע יחד, בפועל יש פיצול בחיובים בין המכשירים לדמי השימוש.

הוסכם כי בגין המכשירים וחבילות זמן האויר ישלם התובע סכום כולל של 350 ₪, והסכום שנאלץ התובע לשלם בפועל מדי חודש חורג מהמוסכם וגבוה אף ממה ששילם לחברה הנעברת.

עוד טוען התובע כי מאחר וההסכמה לנייד את המספרים נבעה מהבטחות השווא של הנתבעת, קמה לו הזכות לבטל את ההתקשרות לפי סעיף 32 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, ומאחר והנתבעת לא אפשרה לו לבטל את החוזה, הוא זכאי לפיצוי לדוגמה מכוח סעיף 31א לחוק.

טענתה המרכזית של הנתבעת הינה כי אין כל פער בין מה שהובטח לתובע ובין מה שהוא מקבל בפועל וכי החיוב הכולל של התובע אינו חורג מהסכום שלפי גירסתו הובטח לו שישלם, ואף נמוך ממנו.

לטענת הנתבעת מעולם לא הובטח לתובע כי הנתבעת תשא בקנס שיושת עליו בגין התנתקותו מהרשת המתחרה, אלא שבגין המעבר הובטחה לו "הטבת ניוד" שמהותה זיכוי חודשי בסך 30 ₪ לכל מכשיר למשך 18 חודשים, בכפוף לצריכת זמן אויר בסך 99 ₪, ובסך הכל 2,160 ₪ - סכום גבוה מהקנס שהוטל על התובע.

הנתבעת אינה חולקת על כך שהטבה זו היתה ניתנת לתובע אף אם לא היה מחויב בקנס לרשת המתחרה.

בעניין ריכוז החיובים בחשבונית טוענת הנתבעת כי עניין זה לא עלה על הפרק במעמד ההתקשרות וכי החיובים השוטפים אכן מרוכזים בחשבונית אחת, למעט החשבוניות בגין רכישת המכשירים שהופקו במעמד הרכישה בהתאם להוראות חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, ושאין כל צורך או אפשרות לאחדן עם החשבוניות השוטפות.

הזכות לביטול העסקה לפי חוק הגנת הצרכן